Dao De Jing by lao tze – ספר הדרך והסגולה מאת לאו טצה

פרק 1

הטאו שניתן לספר עליו

איננו הטאו הנצחי.

השם שניתן לכנותו

איננו השם הנצחי.

 

זה שאי אפשר לכנותו בשם הינו המציאות

הנצחית.

קריאה בשם הינה המקור

של כל הדברים המסוימים.

 

חופשי מתשוקה, אתה מבין את המסתורין.

לכוד בתשוקה, תראה רק את הביטויים של המציאות.

 

ברם המסתורין וביטויי המציאות

נובעים מאותו מקור.

מקור זה נקרא חשכה.

 

חשכה בתוך חשכה.

השער לכל התובנות.

 

פרק 2

כאשר אנשים רואים דברים כיפים,

שאר הדברים נהיים מכוערים.

 

כאשר אנשים רואים דברים כטובים,

שאר הדברים נעשים רעים.

 

הנברא והלא-נברא יוצרים אחד את השני.

קושי וקלות תומכים אחד בשני.

ארוך וקצר מגדירים אחד את השני.

גבוה ונמוך תלויים אחד בשני.

לפני ואחרי עוקבים אחד אחרי השני.

 

ולכן הנעלה

פועל ללא עשית דבר

ומלמד ללא אמירת דבר.

 

דברים עולים והוא נותן להם להופיע.

דברים נעלמים והוא מניח להם.

 

יכול שיהיה לו דבר, אך דבר אינו שלו.

הוא פועל, אך אינו מצפה.

 

כאשר עבודתו נעשית הוא שוכח אותה.

זאת הסיבה שהוא חי לנצח.

 

פרק 3

אם תהלל אדם גדול,

האנשים יהיו חסרי כח.

אם תעריך יתר על מידה רכוש,

אנשים יתחילו לגנוב.

 

הנעלה מוביל

ע”י ריקון דעותיהם של העם

ומילוי ליבם,

ע”י החלשת שאיפותיהם

וחיזוק החלטיותם.

הוא עוזר לעם לאבד את כל מה שהם יודעים,

כל אשר הם חושקים בו,

ויוצר בלבול

באלה אשר חושבים שהם יודעים.

 

תרגל אי-עשייה

וכל הדברים יבואו למקומם.

 

 

פרק 4

הטאו הינו כמו באר:

משתמשים בו, אך לעולם אינו נגמר.

הוא כמו הריק הנצחי:

מלא באינסוף אפשרויות.

 

הוא חבוי אך תמיד נמצא.

איני יודע מי יצר אותו.

הוא עתיק יותר מהאלוהים.

 

פרק 5

הטאו אינו נוקט עמדה;

הוא נותן חיים גם לטוב וגם לרע.

הנעלה אינו נוקט עמדה;

הוא מברך גם קדושים וגם חוטאים.

 

הטאו הינו כמו מפוח:

הוא הינו ריק אבל עדיין מכיל את האינסוף.

ככל שתשתמש בזה, כך הוא ילך וינבע;

ככל שתדבר על זה, פחות תבין.

 

הישאר קרוב למרכז.

 

פרק 6

הטאו נקרא האימא הגדולה:

ריק, אך עדיין לעולם לא כלה,

הוא מוליד את אין סוף העולמות.

 

הוא תמיד נוכח בתוכך.

אתה יכול להשתמש בו בכל צורה שתבחר.

 

 

פרק 7

הטאו הוא אינסופי, נצחי.

מדוע הוא נצחי?

הוא לעולם לא נולד;

ולכן הוא אינו יכול לגווע.

מדוע הוא אינסופי?

אין לו תשוקות לעצמו;

ולכן הוא נוכח לכל ההוויות.

 

המאסטר נשאר מאחור;

ולכן הוא נמצא מקדימה.

הוא תלוש מכל הדברים;

ולכן הוא מאוחד איתם.

בגלל שהוא שיחרר את עצמו,

הוא מלא לחלוטין.

 

 

 

פרק 8

הטוב הנשגב הינו כמים,

מזין את כל הדברים ללא כוונת תחילה.

הוא מסתפק במקומות הנמוכים אשר אנשים מבזים

ולכן הוא כמו הטאו.

 

במגוריך, חיה קרוב לקרקע.

במחשבותיך, עשה אותן פשוטות.

בעימות, היה הוגן ונדיב.

כשאתה מושל אל תנסה לשלוט.

בעבודה, עשה את הדבר אותו אתה נהנה לעשות.

בחיי המשפחה, היה נוכח כולך.

 

כאשר אתה מסתפק בלהיות עצמך, ולא מתחרה או

משווה,

כולם יכבדוך.

 

 

פרק 9

מלא קערתך עד שפתה

ותישפך.

המשך לחדד את הסכין

ותקהה.

 

רדוף אחר הכסף והביטחון

והלב שלך לעולם לא ישוחרר.

דאג לכך שאנשים יאשרו מעשייך,

ותהייה האסיר שלהם.

 

עשה עבודתך ואז פסע לאחור.

זאת הדרך היחידה לשלווה.

 

פרק 10

האם אתה יכול להפסיק בעדינות דעתך מתהיותיה

ולדבוק באחדות הגדולה?

האם אתה יכול לתת לגופך להיות גמיש

כמו תינוק שאך נולד?

האם אתה יכול לטהר את ראייתך הפנימית

עד אשר לא תראה דבר מלבד האור?

 

האם אתה יכול לאהוד אנשים ולהובילם בלי

כפיית רצונותייך?

האם אתה יכול להתמודד עם הנושאים החשובים

ביותר

תוך כדי שאתה מאפשר לדברים לקרות כפי שהם

צריכים לקרות?

האם אתה יכול לפסוע לאחור מדעתך

ולכן להבין את כל הדברים?

 

הולדה והזנה,

להיות עם דברים ולא להפוך אותם לרכושך,

פעולה ללא ציפיה,

הובלה ללא צורך לשלוט;

זאת הינה המעלה הטובה האלוהית.

פרק 11

 

אנו מחברים ביחד שלושים חישורים בגלגל,

אבל חור המרכז הינו

זה אשר גורם לכרכרה לנוע.

 

אנו מעצבים חימר לקערה,

אבל הריק שבפנים

הוא זה שמכיל כל מה שאנו רוצים.

 

אנו מחברים קורות עץ לבית,

אבל זהו המרחב הפנימי

אשר הופך את זה למכיל חיים.

 

אנו עובדים עם ההוויה

אבל אי ההוויה היא זאת שאנו משתמשים בה.

 

 

 

פרק 12

צבעים מעוורים את העין.

צלילים מחרישים את האוזן.

טעמים מכהים את הטעם.

מחשבות מחלישות את הדעת.

תשוקות מנוונות את הלב.

 

הנעלה מביט בעולם

אבל בוטח בראיה הפנימית.

הוא נותן לדברים לבוא וללכת.

ליבו פתוח כשמיים.

 

פרק 13

הצלחה מסוכנת ככישלון.

התקווה ריקה כפחד.

 

למה הכוונה שההצלחה מסוכנת ככישלון?

באם אתה עולה בסולם או יורד ממנו,

עמדתך רעועה.

 

כאשר אתה עומד עם שתי רגלייך על הקרקע,

אתה תמיד תשמור על איזונך.

 

למה הכוונה שהתקווה ריקה כפחד?

תקווה ופחד הינם תופעות דמה

אשר עולות מהחשיבה על העצמי.

כאשר אנו לא רואים את העצמי כעצמי

ממה עלינו לפחד?

 

ראה את העולם כעצמך.

האמן בדרכם של דברים.

אהוב את העולם כעצמך.

אז תוכל לדאוג לכל הדברים…

 

 

פרק 14

הבט ולא תוכל לראותו.

הקשב ואין דבר נשמע.

השג, ולא תאחזהו.

 

למעלה, אין זה זוהר.

ומתחת, אין זו האפלה.

אינו מחובר, נטול שמות,

הוא חוזר לממלכת האין.

צורה זאת מכילה את כל הצורות.

בבואה ללא בבואה.

 

מורכב, מעבר לכל תפיסה.

גש אליו ואין לו התחלה,

עקוב אחריו ואין לו סוף.

אתה לא יכול לדעת אותו,

אבל אתה יכול פשוט להיות הוא,

דרך השלווה של חייך.

 

הבן מהיכן באת,

זאת תמצית החכמה.

 

 

פרק 15

המאסטרים הקדומים היו מעמיקים ומורכבים.

חכמתם הייתה כה מעמיקה עד שאי אפשר היה לרדת

לתומה.

 

אין דרך להסביר זאת;

כל שניתן לתאר הינו את הופעתם.

 

הם היו זהירים,

כאדם החוצה נחל מכוסה קרח.

ערניים כלוחם במחנה אויבו.

מנומסים כאורח בבית מארחו.

 

משתנים כקרח נמס.

 

ניתנים לעיצוב כגוש עץ

פתוחים ומקבלים כעמק

זכים ככוס מים.

 

היש לך סבלנות לחכות

עד שהבוץ שבך

ישקע ואז המים יהיו זכים?

האם אתה יכול להישאר ללא תנועה

עד שהפעולה הנכונה תעלה מעצמה?

 

פרק 16

רוקן דעתך מכל מחשבה,

תן שלווה ללבך.

הבט במהומת ההתרחשויות של הנבראים

וצפה לחזרתם.

 

כל נברא נפרד ביקום

חוזר למקור המשותף

חזרה למקור הינה שלווה.

 

אם אינך מבין את המקור,

אתה מועד לבלבול ולצער.

כאשר אתה מבין מהיכן אתה בא,

אתה נהפך להיות באופן טבעי, סבלני,

אובייקטיבי, משועשע,

טוב לבב כסבתא ובעל כבוד כמלך.

 

כשתתרכז בנפלאות הטאו,

אתה יכול להתמודד אם כל מה

שהחיים מזרימים לך,

וכאשר המוות מגיע אתה מוכן.

 

 

 

פרק 17

כאשר הנעלה מושל, העם בקושי מרגיש בקיומו.

 

אחריו, המנהיג הפחות טוב, הינו המנהיג שאוהבים

אותו.

אחריו המנהיג הפחות טוב הוא זה שפוחדים ממנו.

אחריו, המנהיג הגרוע ביותר הינו המנהיג

שמתעבים.

 

אם אתה לא מאמין באנשים,

אתה הופך אותם ללא אמינים.

 

הנעלה אינו מדבר, הוא פועל.

כאשר עבודתו נעשית,

האנשים אומרים, ” מדהים: עשינו את זה, והכל

על ידנו”.

 

 

פרק 18

כאשר הטאו האדיר נשכח,

טוב לב ומעשים טובים מופיעים.

כאשר חוכמת הגוף דועכת,

חכמה וידע באים ויוצאים ליד ביטוי.

 

 

כאשר אין שלום משפחה,

מעשים טובים של הילדים מתחילים.

כאשר המדינה נמצאת באי סדר

הפטריוטיזם נולד.

 

פרק 19

היפטר מהקדושה והחכמה

ואנשים יהיו שמחים הרבה יותר.

זרוק את הצדק וההגינות

ואנשים יעשו את הדבר הנכון.

 

היפטר מתעשייה ורווח

ולא יהיו גנבים.

 

ואם שלושת אלו אינם מספיקים,

הישאר במרכז המעגל

ותן לדברים לנוע במסלולם.

 

פרק 20

הפסק לחשוב, ובעיותיך ייעלמו.

מה ההבדל בין כן ללא?

מה ההבדל בין הצלחה לכישלון?

החייב אתה להעריך את מה שהאחרים מעריכים,

להימנע ממה שאחרים נמנעים?

כמה מגוחך!

 

אנשים אחרים הינם נרגשים,

כאילו היו בתהלוכה.

לבדי איני דואג,

לבדי אני חסר הבעות,

כמו תינוק לפני שיכול לחייך.

 

לאנשים אחרים יש את מה שהם צריכים;

לבדי אין דבר בבעלותי.

לבדי נע אני,

כאדם ללא בית.

הנני כמו הטיפש,

דעתי כה ריקה.

 

אנשים אחרים הינם זוהרים;

לבדי חשוך אנוכי.

אנשים אחרים הינם חדים;

לבדי כהה אנוכי.

לאנשים אחרים יש תכלית;

לבדי אינני יודע.

נע אני כמו גל באוקיינוס,

אני נידף חסר מטרה כמו הרוח.

אני שונה מהאנשים הרגילים.

אני שותה מחזה של האימא הגדולה.

 

 

פרק 21

הנעלה שומר את דעתו

תמיד אחד עם הטאו;

זה הזוהר הניתן לו.

 

הטאו הינו בלתי נתפס.

כיצד דעת הנעלה יכולה להיות אחת עם זה?

בגלל שהיא לא נתפסת לרעיונות.

 

הטאו הינו חשוך ובלתי ניתן להבנה.

כיצד הטאו נותן זוהרו לנעלה?

בגלל שהנעלה מאפשר לטאו.

 

לפני הזמן והמרחב,

הטאו כבר היה.

הוא מעבר ליש והאין.

כיצד אדע שזאת האמת?

אני מביט בתוכי ורואה.

 

פרק 22

אם אתה רוצה להיות שלם,

הרשה לעצמך להיות חלקי.

אם אתה רוצה להיות זקוף,

הרשה לעצמך לקמול.

אם אתה רוצה להיות מלא,

הרשה לעצמך להתרוקן.

אם אתה רוצה להיוולד מחדש,

הרשה לעצמך למות.

אם אתה רוצה לקבל הכול,

וותר על הכול.

 

הנעלה, ע”י המצאות בטאו,

מהווה דוגמא לכל הדברים.

בגלל שאינו מגלה את עצמו,

אנשים יכולים לראות את אורו.

בגלל שאין לו דבר להוכיח,

אנשים יכולים לבטוח בדבריו.

בגלל שאינו יודע מי הוא,

אנשים מזהים את עצמם בו.

בגלל שאין לו גורם מדרבן בדעתו

כל דבר שהוא עושה מצליח.

 

כאשר המאסטרים העתיקים אמרו,

“אם אתה רוצה לקבל הכל, וותר על הכול”

הם לא השתמשו בביטוי ריק.

רק על-ידי חיים על-פי הטאו תוכל להיות באמת

עצמך.

 

פרק 23

הבע עצמך בשלמות.

ואז שמור על השקט.

היה ככוחות הטבע:

כאשר נושבת הרוח, ישנה רק הרוח;

כאשר גשום, ישנו רק גשם;

כאשר העננים עוברים, השמש זורחת דרכם.

 

אם תפתח עצמך לטאו,

אתה אחד עם הטאו

ואתה יכול להמחיש זאת בשלמות.

אם אתה פותח את עצמך לראיה הפנימית,

אתה אחד עם הראיה הפנימית

ואתה יכול להשתמש בה במלואה.

אם אתה פותח עצמך לאובדן,

אתה אחד עם האובדן

ואתה יכול לקבל זאת במלאות.

 

פתח עצמך לטאו,

ואז בטח בחושיך הטבעיים;

וכל הדברים יבואו למקומם.

 

פרק 24

זה אשר עומד על קצות אצבעותיו,

אינו עומד יציב.

זה הממהר קדימה,

אינו מגיע רחוק.

 

זה אשר מנסה לזהור,

מעמם לעצמו את אורו.

 

זה אשר מגדיר את עצמו,

אינו יכול לדעת באמת מי הוא.

 

זה אשר יש לו כח מעל אחרים

אינו יכול לשלוט בעצמו.

 

זה אשר דובק בעבודתו

יצור דבר שלעולם לא יגרום סבל.

 

אם אתה רוצה להיות מותאם עם הטאו,

רק עשה את עבודתך, ואז תרפה מהכל.

 

 

פרק 25

היה משהו חסר צורה ומושלם

לפני שהיקום נולד.

הוא בהיר, שלו וריק.

בודד. לא משתנה.

אין סופי. תמיד נוכח.

הוא הינו האם של היקום.

בגלל שאין שם יותר טוב,

אני קורה לזה הטאו.

 

הוא זורם דרך כל הדברים,

פנימה והחוצה וחוזר,

למקור כל הדברים.

 

הטאו הינו ענק,

היקום הינו ענק.

כדור הארץ הינו ענק.

האדם הינו ענק.

 

אלו הם ארבעת הכוחות הגדולים.

 

האדם עוקב אחר הארץ

הארץ עוקבת אחר היקום.

היקום עוקב אחר הטאו.

 

פרק 26

הכבד הינו שורשו של הקל.

הנייח הינו המקור של התנועה.

 

ולכן הנעלה מטייל כל היום

ללא עזיבת ביתו.

כמה מרהיבים המראות,

והוא נשאר שלו בתוכו.

 

מדוע אדוני הארץ יעוף מלמעלה כשוטה?

 

אם תיתן שינשפו ויעיפו אותך לכל הכיוונים

תאבד את המגע עם שורשיך.

אם תיתן לחוסר המנוחה להניע אותך,

תאבד מגע עם מי שאתה.

 

 

פרק 27

לטייל הטוב אין תוכניות קבועות

ואין מחשבותיו מרוכזות בהגעה.

אמן טוב נותן לאינטואיציה שלו

להובילו לאן שהוא רוצה.

מדען טוב משחרר עצמו מתפישות

ופותח עצמו לכל.

 

ולכן הנעלה חופשי ופתוח לכל האדם

ולא בוחר באחד.

הוא מוכן לפעול בכל סיטואציה

ואינו מבזבז דבר.

זה נקרא לכלול את האור.

 

מהו האדם הטוב אם לא המורה של האדם הרע?

מהו האדם הרע אם לא עיסוקו של האדם הטוב?

 

אם אתה לא מבין את זה אתה תלך לאיבוד,

לא משנה כמה משכיל אתה, זהו הסוד הגדול.

 

פרק 28

דע את הזכרי,

אבל הישאר צמוד לנקבי:

קבל את העולם לבין זרועותיך.

אם תקבל את העולם,

הטאו לעולם לא יעזוב אותך

ואתה תהיה כילד קטן.

 

דע את הלבן,

אבל הישאר צמוד לשחור:

היה תבנית לעולם.

אם אתה תבנית לעולם,

הטאו יהיה חזק בתוכך

ולא יהיה דבר שלא תוכל לעשות.

 

דע את אישיות האדם,

אבל הישאר צמוד ללא אישי:

קבל את העולם כמו שהוא.

אם תקבל את העולם,

הטאו יהיה מואר בתוכך

ואתה תחזור לאני הראשוני שלך.

 

העולם עוצב מהריק,

כמו כלי שעוצב מבלוק עץ.

המאסטר מכיר את הכלי,

אבל דובק בבלוק העץ:

ולכן הוא יכול להשתמש בכל הדברים.

 

פרק 29

האם אתה רוצה לשפר את העולם?

אני לא חושב שאפשר לעשות זאת.

 

העולם הינו מקודש

אי אפשר לשפר אותו.

 

אם אתה מתערב בעולם, אתה תהרוס אותו.

אם תתייחס אליו כחפץ, אתה תאבד אותו.

 

יש את הזמן להיות מקדימה.

זמן להיות מאחור.

זמן להיות בתנועה.

זמן להיות במנוחה.

זמן להיות מלאי מרץ.

זמן להיות מותשים.

זמן להיות בטוחים.

זמן להיות בסכנה.

 

הנעלה רואה דברים כמו שהם

ללא ניסיון לשלוט בהם.

הנעלה נותן להם לקרות בדרכם הם,

ויושב באמצע המעגל.

 

 

פרק 30

זה אשר הולך בדרך הטאו, כאשר

הוא מושל באנשים,

אינו מנסה לכפות דברים

או להביס את אויבו בכוח זרועו.

 

לכל כח יש כח נגדי.

אלימות, אפילו מכוונה טובה,

חוזרת תמיד כנגד מפעילה.

 

 

הנעלה עושה את עבודתו,

ואז מפסיק.

הוא מבין שהיקום אינו בר שליטה,

והניסיון לכפות אירועים הולך כנגד

מסלולו של הטאו.

 

בגלל שהוא מאמין בעצמו,

הוא אינו מנסה לשכנע אחרים,

בגלל שהוא שלם עם עצמו,

הוא אינו צריך את אישורם של אחרים.

בגלל שהוא מקבל את עצמו,

כל העולם מקבל אותו.

 

 

פרק 31

כלי נשק הם כלים של אלימות;

כל אדם הגון מתעב אותם.

 

כלי נשק הינם הכלים של הפחד;

אדם הגון ימנע מהם

מלבד בצורך ההכרחי,

ואם אולץ, הוא ישתמש בהם

באיפוק המרבי.

 

השלום הינו הערך הגבוה ביותר שלו.

אם השלום מעורער

הכיצד יוכל להיות שלו ומרוצה?

 

אויביו אינם שדים,

אלא בני אדם כמוהו.

הוא לא מאחל להם רעה,

והוא לא ישמח בניצחון.

איך ישמח בניצחון

ויתענג בטבח האדם?

 

בכובד ראש הוא נכנס לקרב,

עם צער ועם חמלה רבה,

כמו נוכח בהלוויה.

 

 

 

פרק 32

אי אפשר להבחין בטאו.

קטן יותר מהאלקטרון,

הוא מכיל אין סוף גלקסיות.

 

אם האדם והאישה בעלי העוצמה

יוכלו להישאר מרוכזים בטאו,

כל הדברים יהיו בהרמוניה.

העולם יהיה גן עדן.

כל האנשים יחיו בשלווה,

והחוק ירשם בליבם בלבד.

 

כאשר יש לך שמות וצורות,

דע שהם זמניים.

כאשר יש לך מוסדות ,

דע היכן תפקודם חייב להסתיים.

כאשר אתה יודע מתי לעצור,

אתה יכול להימנע מכל הסכנות.

 

כל הדברים נגמרים בטאו

כמו שהנהרות זורמים לים.

 

 

 

 

פרק 33

לדעת אחרים אפשר דרך השכלה;

לדעת את עצמך זאת היא החוכמה האמיתית.

 

לשלוט על אחרים אפשר ע”י כח;

אבל העוצמה האמיתית באה בשליטה על עצמך.

 

אם תבין שיש לך מספיק,

אתה תהיה עשיר באמת.

 

אם תישאר במרכז

ותקבל את המוות בכל לבבך,

אתה תחיה לנצח.

 

 

פרק 34

הטאו האדיר זורם בכל מקום.

כל הדברים נולדים ממנו,

אבל עדיין, אין הוא יוצר אותם.

 

הטאו נמזג לעבודתו,

ועדיין אין לו שום דרישות.

הוא מזין אין סוף עולמות,

ועדיין אין הוא נצמד אליהם.

מאחר והוא מתמזג עם כל הדברים

ומתחבא בליבם,

הוא יכול להיקרא מוכנע.

 

מאחר וכל הדברים נעלמים לתוכו

והוא בעצמו קיים לנצח,

הוא יכול להיקרא אדיר.

הוא אינו מודע לגדולתו;

ולכן הוא באמת אדיר.

 

 

פרק 35

הוא אשר מרוכז בטאו

יכול ללכת לאן שיחפוץ ליבו, ללא סכנה.

הטאו מבחין בהרמוניה שבעולם,

אפילו בתוך כאב רב,

בגלל שהוא במצב שלווה בלבו.

 

מוסיקה או ריח או בישול משובח

יכולים לגרום לאנשים לעצור ולהנות.

אבל מילים המכוונות לטאו

נראות מונוטוניות וחסרות טעם.

כאשר אתה מחפש בעיניך אותו, אין מה לראות.

כאשר אתה מאזין לזה, אין דבר לשמוע.

כאשר אתה משתמש בזה, הוא כמעיין המתגבר.

 

 

פרק 36

אם אתה רוצה לכווץ משהו

אתה חייב דבר ראשון, לתת לו להתרווח.

אם אתה רוצה להיפטר ממשהו,

אתה חייב לתת לו, דבר ראשון, לפרוח.

אם אתה רוצה לקחת משהו,

אתה חייב, דבר ראשון, לתת לזה להימסר.

 

זה נקרא התפיסה העדינה של דרכם של דברים.

 

הרך גובר על הקשה.

האיטי גובר על המהיר.

השאר את עבודותיך בגדר מסתורין.

הראה לאנשים רק את התוצאות.

 

 

 

פרק 37

הטאו לעולם אינו עושה דבר.

ועדיין דרכו כל הדברים נעשים.

 

אם האדם והאישה העוצמתיים

יוכלו להיסחף לתוך זה,

כל העולם יוכל לשנות צורה

בעצמו, במקצביו הטבעיים.

 

האנשים יהיו מרוצים

בחייהם הפשוטים,

בהרמוניה, וחופשיים מתשוקות.

 

כאשר אין תשוקות,

כל הדברים הינם שלווים במקומם.

 

פרק 38

הנעלה אינו מנסה להיות עוצמתי;

ולכן הוא באמת עוצמתי.

אדם רגיל מנסה להשיג כל הזמן כוח;

לכן לעולם אין לו מספיק.

 

הנעלה אינו עושה דבר,

אבל עדיין,

הוא אינו משאיר דבר שלא נעשה.

 

אדם רגיל כל הזמן עושה דברים,

אבל עדיין,

נשארים לו דברים רבים לעשות.

 

האדם החביב עושה דבר,

אבל עדיין,

דבר נשאר לא גמור.

 

האדם ההגון עושה דבר,

והוא משאיר הרבה דברים לא גמורים.

האדם המוסרי עושה דבר,

וכאשר אין אדם מגיב

הוא מעלה שרווליו ומשתמש בכוח.

 

כאשר הטאו אובד, ישנו טוב לב.

כאשר הטוב לב אובד, ישנו המוסר.

כאשר המוסר אובד, ישנו הפולחן.

פולחן הינו הקליפה של האמונה האמיתית,

תחילתו של התוהו ובוהו.

 

לכן הנעלה מייחס עצמו

למעמקים ולא לפני השטח,

לפרי ולא לפרח.

 

אין לו רצון משלו.

 

הוא שוקע במציאות

ונותן לכל האשליות להעלם.

 

פרק 39

בהרמוניה עם הטאו,

השמיים נקיים ומרחביים,

האדמה מוצקה ומלאה,

כל היצורים משגשגים ביחד,

מסופקים מדרך בריאתם,

אין סוף חוזרים על עצמם,

אינסוף מתחדשים.

 

כאשר האדם מתערב בטאו,

השמיים נעשים מזוהמים,

הארץ נשחקת ומתרוקנת,

שיווי המשקל מתמוטט,

ויצורים נכחדים.

 

הנעלה צופה בחמלתו,

בגלל שהוא מבין את השלם.

התרגול התמידי שלו הינו הענווה.

 

הוא אינו זוהר כאבן טובה,

אבל נותן לעצמו להיות מעוצב

על-ידי הטאו,

מחוספס ושכיח כמו האבן.

 

 

 

פרק 40

חזרה הינה תנועתו של הטאו.

כניעה זאת דרכו של הטאו.

 

כל הדברים הינם נולדים מהקיים.

הקיים הינו נולד מהלא-קיים.

 

 

פרק 41

כאשר האדם הנעלה שומע על הטאו,

הוא מיד מקיים זאת במעשיו.

 

כאשר האדם הממוצע שומע על הטאו,

חלקו מאמין וחלקו אוחז בספק.

 

כאשר האדם השוטה שומע על הטאו,

הוא צוחק בקול.

אם הוא לא היה צוחק, זה לא היה הטאו.

 

ולכן נאמר:

הדרך אל האור נראית חשוכה,

הדרך קדימה נראית כהליכה לאחור,

הדרך הישירה נראית כארוכה,

כח אמיתי נראה כחולשה,

טוהר אמיתי נראה כמוכתם,

איתנות אמת נראית כמשתנה,

בהירות אמיתית נראת כמטושטשת,

הטובים ביותר נראים לא מתוחכמים,

האהבה הגדול ביותר נראית כאדישה,

החוכמה הגדולה נראית כילדותית.

 

אין למצוא את הטאו.

ועדיין

הוא מזין ומשלים את כל הדברים.

 

 

 

פרק 42

הטאו מוליד את האחד.

האחד מוליד את השניים.

השניים מולידים את השלושה.

השלושה מולידים את אלפי הדברים.

 

כל הדברים גבם לנקבי

ופונים לזכרי.

כאשר הזכרי והנקבי מתחברים,

ההרמוניה מונחלת לכל אלף הדברים.

 

האדם הרגיל שונא את הבדידות.

אבל הנעלה משתמש בזה,

מחבק את בדידותו, מבין

שהוא אחד עם כל היקום.

 

 

 

 

 

 

פרק 43

הדבר העדין ביותר בעולם

מתגבר על הדבר הקשה ביותר בעולם.

 

הדבר אשר אינו נוצר מחומר

מבואתו במקום ללא חלל.

 

זהו ערכה של האי-עשייה.

 

הוראה ללא מילים,

עשייה ללא פעולות:

זאת היא דרכו של הנעלה.

 

 

 

פרק 44

תהילה או הגינות: מה יותר חשוב?

כסף או אושר: מה יותר בעל ערך?

הצלחה או כשלון: מה יותר הרסני?

 

אם אתה מצפה להגשים עצמך דרך אחרים,

אתה לעולם לא תגיע להגשמה.

 

אם אושרך תלוי בכסף,

אתה לעולם לא תהיה מאושר עם עצמך.

 

היה מסופק במה שיש לך;

היה שמח עם דרכם של הדברים.

כאשר תבין שאין דבר חסר,

העולם כולו יהיה שייך לך.

 

 

 

 

פרק 45

שלמות אמיתית נראת בלתי מושלמת,

אבל עדיין הינה מושלמת.

מלאות אמיתית נראית ריקה,

אבל עדיין נוכחת במלואה.

 

זקיפות אמיתית נראית כפופה.

חוכמה אמיתית נראת כשטות.

אמונות אמיתית נראת נטולת אומנות.

 

הנעלה מאפשר לדברים לקרות.

הוא מעצב את המאורעות בבואם.

הוא סר מהדרך

ומאפשר לטאו להתבטא.

 

 

 

פרק 46

כאשר המדינה בהרמוניה עם הטאו,

בתי המלאכה מייצרים עגלות חציר ומגל.

כאשר המדינה הולכת בניגוד לטאו,

אוגרים ומייצרים חניתות וסיף.

 

אין אשליה גדולה יותר מהפחד,

אין משגה גדול יותר מאשר להתכונן להגן על

עצמך,

אין חוסר מזל יותר מאשר שיש לך אויב.

 

מי שרואה דרך כל פחד

יהיה בטוח לעד.

 

 

 

פרק 47

ללא פתיחת דלתך,

הנך יכול לפתוח את לבך לעולם.

ללא מבט מחוץ לחלונך,

אתה יכול לראות את תמצית הטאו.

 

ככל שתדע,

פחות תבין.

 

הנעלה מגיע ללא עזיבה,

רואה את האור ללא צורך במבט,

משיג ללא עשית דבר.

 

 

 

פרק 48

בחיפוש אחר הידע,

בכל יום דבר נוסף.

בתרגול הטאו,

כל יום דבר נושר.

פחות ופחות אתה צריך לגרום לדברים לקרות,

עד שלבסוף אתה מגיע לאי עשייה.

כאשר דבר לא נעשה,

דבר לא נשאר בלתי עשוי.

 

שליטה המלאה בידע יכולה להשתפר

כאשר תיתן לדברים ללכת בדרכם שלהם.

השליטה המלאה בידע אינה יכולה להשתפר

כאשר אתה מתערב.

 

 

 

פרק 49

לנעלה אין דעה משלו.

הוא עובד עם דעתם של אחרים.

 

הוא טוב לאנשים שהינם טובים.

הוא טוב גם כן לאנשים שאינם טובים.

זהו טוב הלב האמיתי.

 

הוא בוטח באנשים שניתן לסמוך עליהם.

הוא בוטח גם כן באנשים שלא ניתן לסמוך עליהם.

זהו האמון האמיתי.

 

דעת הנעלה הינה כמו חלל.

האנשים אינם מבינים אותו.

הם נושאים עיניהם אליו וממתינים.

הוא נוהג בהם כילדיו שלו.

 

פרק 50

הנעלה מתמסר למה שהרגע מביא.

הוא יודע שהוא הולך למות,

ואין לו דבר שנשאר להחזיק בו:

שום אשליות בדעתו,

שום התנגדות בגופו.

הוא אינו חושב על מעשיו;

הם נובעים מעצם הוויתו.

הוא אינו מחזיק דבר מהחיים;

ולכן הוא מוכן למות,

כאדם המוכן לשינה

לאחר יום עבודה.

 

 

פרק 51

כל ישות ביקום

הינה ביטוי לטאו.

היא נובעת לתוך הקיים,

חסרת הכרה, מושלמת, חופשיה,

לובשת גוף ממשי,

נותנת לנסיבות להשלימה.

זאת הסיבה שכל ישות

מכבדת את הטאו מטבעה.

 

הטאו מוליד את אלף הדברים,

מזין אותם, מקיים אותם,

דואג להם, מנחם אותם, מגן עליהם,

מחזיר אותם לעצמו,

יוצר ללא אחיזה בנוצר,

עושה ללא ציפיה,

מוביל ללא התערבות.

זאת הסיבה שאהבת הטאו

נמצאת בטעם של דברים.

 

 

 

פרק 52

בראשית היה הטאו.

כל הדברים נבעו ממנו

כל הדברים חזרו אליו.

 

כדי למצוא את המקור,

עקוב אחורנית אחר הביטויים.

כאשר תזהה את הילדים

ותמצא את אימא,

תהיה חופשי מצער.

 

אם דעתך תחסם בשפיטה

ותנועתך תהיה בעקבות התשוקה,

לבך יהיה מוטרד.

 

אם תרחיק דעתך משפיטה

ולא תהיה מובל בחושייך

לבך ימצא שלוה.

 

הסתכלות דרך החשיכה – זאת בהירות.

לדעת איך לוותר – זהו כוח.

 

פעל באורך

וחזור למקור האור.

זה נקרא תרגול הנצחיות.

 

 

פרק 53

הדרך הגדולה הינה קלה,

אבל עדיין אנשים מעדיפים את הדרכים הצדדיות.

 

היזהר כאשר הדברים מחוץ לאיזון.

היה במרכז עם טאו.

 

כאשר ספסרים עשירים משגשגים

בעוד שאיכרים מאבדים את אדמתם;

כאשר פקידי ממשלה מבזבזים כספים

על כלי נשק במקום תרופות;

כאשר המעמד העליון פזרני וחסר אחריות

בעוד שלעניים אין לאן לחזור –

כל זאת הינו שוד ותוהו ובוהו.

 

אין זאת דרך הטאו.

 

 

פרק 54

מי ששורשיו בטאו

לא ניתן יהיה לעוקרו.

 

מי שחובק את הטאו

לא ייעלם.

 

שמו יאחז בכבוד

מדור לדור.

 

אפשר לטאו להיות נוכח בחייך

ותיגע בחסדי הטבע.

 

אפשר לטאו להיות נוכח במשפחתך

ומשפחתך תפרח.

 

אפשר לטאו להיות נוכח במדינתך

ומדינתך תהפוך לדוגמא לשאר המדינות.

 

אפשר לטאו להיות נוכח ביקום

והיקום ישיר.

 

וכיצד אני יודע שזה נכון?

על-ידי התבוננות לתוכי.

 

 

 

 

פרק 55

הוא אשר בהרמוניה עם הטאו

הינו כתינוק שאך נולד.

עצמותיו רכות, שריריו חלשים,

אך אחיזתו איתנה.

 

הוא אינו יודע על האיחוד

שבין האישה לגבר,

אך עדיין איבר מינו יכול לעמוד זקוף,

כה עוצמתי הינו כוח החיים שלו,

הוא יכול לצווח כל היום,

אבל עדיין לא להיות מותש,

כה מושלמת דרכו ההרמונית .

 

כוחו של הנעלה הוא כך.

הוא מאפשר לכל הדברים לבוא וללכת

ללא כל מאמץ, ללא תשוקה.

הוא אינו מצפה לעולם לתוצאות;

ולכן הוא לעולם לא מאוכזב.

הוא לעולם אינו מאוכזב;

ולכן רוחו לעולם לא מזדקנת.

 

 

פרק 56

אלו היודעים אינם מדברים

אילו המדברים אינם יודעים.

 

סגור פיך,

הקהה חושייך,

הקהה את חדותך,

התר את קשריך,

רכך אורך המסנוור,

נקה את האבק שדבק בך,

את הזהות האמיתית.

 

היה כמו הטאו.

אין להתקרב אליו ואי אפשר להסתגר מפניו,

אי אפשר להטיב עמו או להזיק לו,

הכבוד לא יכול להינתן לו וכך גם הבושה.

 

הטאו מוותר ומרפה כל הזמן

ולכן הוא אין סופי.

 

 

 

 

פרק 57

אם ברצונך להיות מנהיג דגול,

אתה חייב ללכת בעקבות הטאו.

עצור מלנסות לשלוט.

עזוב תוכניות קבועות והגדרות,

והעולם ימשול בעצמו.

 

ככל שירבו האיסורים,

כך פחות יושר ישרה בין האנשים.

ככל שיהיו לך יותר כלי נשק,

כך האנשים ירגישו פחות מוגנים.

ככל שיהיו לך יותר יועצים ועוזרים,

כך האנשים יהיו בעלי בטחון עצמי ירוד.

 

ולכן הנעלה אומר:

אני עוזב את החוק,

והאנשים נהים כנים.

אני עוזב את הכלכלה,

והאנשים ישגשגו.

אני עוזב את הדת

והאנשים יהיו מרוממים.

אני עוזב את תשוקתי לטובת הכלל,

והטוב יהיה נפוץ לכל עבר כמו העשב.

 

 

 

פרק 58

אם מדינה נמשלת בסובלנות,

העם נוח והגון.

אם מדינה נשלטת בדיכוי,

העם מדוכא וערמומי.

 

כאשר הרצון לכוחניות שולט,

ככל שגדלים האידיאלים,

כך קטנות התוצאות.

נסה לשמח את העם,

והרי לך בסיס לסבל.

נסה ללמד אנשים מוסר,

והרי לך בסיס לפשע.

 

לכן הנעלה שבע רצון

לשרת ולהיות דוגמא

ולא לכפות את רצונו הוא.

הוא מצביע,

אך אינו חודר באצבעו.

גלוי ואומר כל, אך עדין.

קורן וזוהר, אך עדין במראהו.

 

 

 

 

 

פרק 59

כדי לשלוט טוב במדינה

אין דבר טוב יותר ממתינות.

 

הסימן לאדם מתון

הינו חופש לרעיונותיו.

סובלני כמו השמיים,

חודר-כל כמו קרני השמש,

נוקשה כמו ההר,

גמיש כמו העץ ברוח,

אין לו ייעוד באופק מחשבותיו

ומביא תועלת מכל דבר

אשר החיים מעמידים בפניו.

 

דבר אינו בלתי אפשרי בשביל הנעלה.

 

מפני שהוא משוחרר מכול,

הוא יכול לדאוג לרווחתם של האנשים

כמו שאימא דואגת לילדיה.

 

 

 

 

 

 

פרק 60

למשול במדינה גדולה

זה כמו לטגן דג קטן.

אתה תהרוס אותו אם תתעסק איתו יותר מדי.

 

תמרכז את מדינתך בטאו

ולרוע לא יהיה כוח.

לא שהוא לא שם,

אבל תוכל לסור מדרכו.

 

אל תתן לרוע לעמוד מולך

והוא ייעלם מעצמו.

 

 

 

פרק 61

כאשר מדינה משיגה כח אדיר

היא נהפכת להיות כים.

כל הנחלים זורמים לתוכו.

ככל שתהיה יותר עוצמתית,

כך הצורך לענווה יגדל.

ענווה משמעותה לבטוח בטאו,

ולכן לעולם לא יבוא הצורך להיות בעמדת

התגוננות.

 

מדינה גדולה הינה כאדם גדול:

כאשר הוא עושה טעות, הוא מבין אותה.

הוא מבין והוא מודה.

הוא מודה, ומתקן.

 

הוא מחשיב את מתקני טעויותיו

כמוריו מטי החסד.

 

הוא רואה באויביו

כצל אשר הוא עצמו מטיל.

 

אם האומה מרוכזת בטאו,

אם היא מזינה את אנשיה

ואינה מתערבת בענייני אחרים,

היא תהיה אור לאומות האחרות.

 

 

 

 

פרק 62

הטאו הינו מרכז היקום,

אוצרו של האדם הטוב

פלט לאדם הרשע.

 

כבוד ניתן לקנות במילים יפות,

בהערכה ניתן לזכות על-ידי מעשים טובים,

אבל הטאו הינו מעבר לכל ערך,

ואף אחד לא יכול להגיע לכך.

 

ולכן, כאשר מנהיג חדש נבחר,

אל תציע לעזור לו

עם עושרך או מומחיותך.

הצע לו, במקום, ללמדו על הטאו.

 

מדוע המאסטרים הקדומים הוקירו את הטאו ?

בגלל, שלהיות אחד עם הטאו, כאשר אתה מחפש,

אתה מוצא;

וכאשר אתה עושה טעות, נסלח לך.

זאת הסיבה שכולם אוהבים אותו.

 

 

 

פרק 63

פעל ללא עשייה;

עבוד ללא מאמץ.

חשוב על הקטן כגדול

ועל המעט כהרבה.

התעמת עם הקושי

כל עוד הוא עדיין קל.

 

בצע משימה גדולה

על-ידי פעולות קטנות רבות.

 

הנעלה אינו שואף לעולם להגיע לגדולה;

ולכן הוא משיג אותה.

 

כאשר הוא נתקל בקושי,

הוא עוצר ומתמסר לו.

הוא אינו דואג לטובתו שלו;

ולכן בעיות אינן בעיותיו שלו.

 

 

 

פרק 64

המושרש קל להזינו.

העכשווי קל לתיקון.

השביר קל לשבירה.

הקטן קל להפצה.

 

מנע בעיות לפני עליתן.

שים דברים במקומם לפני שהם נוצרים.

עץ האורן הענק

צומח מזרע קטן.

מסע של אלף מילים

מתחיל מתחת לכפות רגלייך.

 

בחופזה לתוך מעשה, תיכשל.

בנסותך לאחוז בדברים, תאבדם.

בכפיית ההכרח לסיום משימתך,

אתה תהרוס את מה שכמעט נגמר.

 

לכן הנעלה פועל

על-ידי נתינה לדברים להתנהל במסלולם.

הוא נשאר רגוע

בסופם של דברים כמו בהתחלה.

אין לו כלום,

ולכן אין לו דבר לאבד.

הוא חושק במה שלא ניתן לחשוק בו;

הוא לומד כיצד לא ללמוד.

הוא מזכיר לאנשים

מי הם היו תמיד.

אין הוא דואג לדבר פרט לטאו.

לכן הוא יכול לדאוג לכל הדברים.

 

 

 

פרק 65

המאסטרים הקדומים

לא ניסו לחנך את העם,

אלא לימדו אותם לא לדעת.

 

כאשר הם חושבים שהם יודעים את התשובות,

האנשים קשים להדרכה.

כאשר הם יודעים שהם לא יודעים,

אנשים יכולים למצוא את דרכם.

 

אם אתה רוצה ללמוד כיצד למשול,

המנע מלהיות מתוחכם או עשיר.

התבנית הפשוטה היא הנקיה ביותר.

בדבוק בחיים הפשוטים,

אתה יכול להראות לכל האנשים את הדרך

בחזרה לטבע האמיתי שלהם.

 

 

 

 

פרק 66

כל הנחלים זורמים לים

בגלל היותו נמוך מהם.

הענווה נותנת לו את כוחו.

 

אם אתה רוצה למשול בעם,

אתה חייב למקם את עצמך מתחתם.

אם אתה רוצה להוביל אנשים,

אתה חייב ללמוד איך לעקוב אחריהם.

 

הנעלה הוא מעל האנשים,

ואף אחד לא מרגיש שמתעלים מעליו.

הנעלה הולך בראש האנשים,

ואין אחד שמרגיש מתומרן.

כל העולם מוכיר תודה לנעלה.

בגלל שאין הוא מתחרה באיש,

איש אינו יכול להתחרות בו.

 

פרק 67

יש האומרים שדברי הם שטות.

אחרים אומרים שאלה דברים נשגבים

אך אינם מעשיים.

לאלה שהסתכלו לתוך עצמם,

שטות זו מהווה הגיון מוחלט.

לאלה שמיישמים זאת,

הנשגבות שולחת שורשיה עמוק.

 

יש לי שלושה דברים ללמד:

פשטות, סבלנות, וחמלה.

שלושת אלו הינם האוצרות הגדולים שלך.

היה פשוט במעשיך ומחשבתך,

ותחזור למקור תחילת הדברים.

היה סבלני עם אויביך כמו עם חברייך,

ותקבל את דרכם של דברים.

סלח וחמול לעצמך

וכך תוכל להשלים עם כל היצורים בעולם.

 

 

פרק 68

האתלט הטוב ביותר

רוצה את מתחרהו בשיא יכולתו.

הגנרל הטוב ביותר

חודר למוחו של צרו.

איש העסקים הטוב ביותר

משרת את טובת הכלל.

המנהיג הטוב ביותר

הולך בעקבות רצונו של העם.

 

אלה ממחישים את מידת הטוב

של האי – תחרות.

לא שאלה לא אוהבים להתחרות,

אלא שהם עושים זאת ברוח המשחק.

בכך הם דומים לילדים

ונמצאים בהרמוניה עם הטאו.

פרק 69

לגנרלים ישנה אמרה:

“במקום לעשות את הצעד הראשון

עדיף לחכות ולראות.

במקום להתקדם סנטימטר

עדיף לסגת מטר”

 

זה נקרא

הליכה קדימה ללא התקדמות,

לדחוף לאחור ללא שימוש בנשק.

 

אין ביש מזל יותר מזלזול בכוחו של אויבך.

זלזול באויבך

משמעו לחשוב שהוא רשע.

ולכן אתה תשמיד את שלושת אוצרותיך

ותהיה אויב בעצמך.

 

כאשר שני כוחות גדולים נמצאים אחד מול השני,

הניצחון יהיה אצל מי אשר ידע איך לוותר.

 

פרק 70

דבריי קלים להבנה

וקלים למעשה.

ברם, הגיונך לעולם לא יתפוס אותם,

אם תנסה ליישם אותם, תיכשל.

 

דבריי הינם עתיקים מהעולם

כיצד תוכל להבינם?

 

אם תרצה להבין אותי,

הבט בתוך לבך.

 

פרק 71

אי הידיעה הינה הידע האמיתי.

ההנחה שאנו יודעים הנה מחלה.

דבר ראשון הבן שאתה חולה;

אז תוכל לנוע לעבר הריפוי.

 

הנעלה הנו המרפא של עצמו.

הוא ריפא את עצמו מכל הידיעות.

לכן הוא שלם באמת.

 

 

פרק 72

כאשר האנשים מאבדים את חוש החובה שלהם,

הם פונים לדת.

כאשר הם אינם סומכים יותר על עצמם,

הם מתחילים להיות תלויים ברשויות.

 

ולכן המאסטר צועד לאחור

כך שהאנשים לא יהיו מבולבלים.

הוא מלמד ללא הוראה,

כך שלאנשים לא יהיה דבר ללמוד.

 

פרק 73

הטאו תמיד ברגיעה.

הוא גובר ללא תחרות,

עונה ללא אמירת דבר,

מגיע ללא שנקרא,

משיג ללא תוכנית.

 

רשתו מכסה את כול היקום.

למרות שרווחי הרשת הנם רחבים

הוא אינו נותן לדבר לחמוק ממנו.

 

פרק 74

אם תבין שכל הדברים משתנים,

לא יהיה דבר שתנסה להיאחז בו.

אם אתה לא פוחד למות,

אין דבר שלא תוכל להשיג.

ניסיון לשלוט בעתיד

הנו כמו לקחת את מקומו של נגר רב אומן.

כאשר תשמש בכליו של הנגר רב האומן

רוב הסיכויים שתחתוך את ידיך.

 

 

פרק 75

כאשר המסים גבוהים מדי,

האנשים נהיים רעבים.

כאשר הממשל הינו פולש מדי,

האנשים מאבדים מרוחם.

 

פעל למען טובתם של האנשים,

האמן בהם, עזוב אותם לנפשם.

 

 

 

 

פרק 76

האדם נולד רך וגמיש;

כאשר הוא מת הוא נהיה נוקשה וקשה.

צמחים נולדים עדינים וכפיפים;

כאשר הם מתים הם נהיים שבירים ויבשים.

 

לכן זה אשר הינו נוקשה ולא גמיש

חסיד של המוות הוא.

מי אשר הוא רך וותרן

החיים הם דרכו.

 

הקשה והלא גמיש ישברו,

הרך והגמיש ישרדו.

 

 

 

פרק 77

בהתנהגותו בעולם,

הטאו הינו כקימור הקשת.

העליון מתכופף למטה;

התחתון מתכופף מעלה.

הוא מתאם עודף וחוסר

כך שיש איזון מושלם.

הוא לוקח מהיותר מדי

ונותן למה שאינו מספיק.

 

אלו המנסים לשלוט,

המשתמשים בכוח כדי להגן על עוצמתם,

הולכים בניגוד לכיוונו של הטאו.

הם לוקחים מאלה שאין להם מספיק

ונותנים לאלו שיש להם יותר מדי.

 

הנעלה יכול לתת ללא קץ

בשום שאין סוף לשפע שלו.

הוא פועל ללא ציפיות,

מצליח מבלי לדרוש הערכה,

ואינו חושב שהוא טוב יותר

מכל השאר.

 

פרק 78

אין דבר בעולם

שהינו מתאים את עצמו ורך כמו המים.

אבל עדיין,

כדי לפרק את הקשה והלא גמיש,

אין דבר טוב יותר ממים.

 

הרך גובר על הקשה;

העדין גובר על הנוקשה;

כולם יודעים שזאת אמת,

אך מעטים האנשים יפעלו בדרך זאת.

 

לכן הנעלה נשאר

מרומם ושקט בלבו של הצער.

אין הרוע חודר ללבו.

בגלל שהוא ויתר על עזרה לאחרים,

הוא העזרה הגדולה ביותר שהם יכולים לקבל.

 

מילים אמיתיות

נראות כסתורות.

 

פרק 79

כשלון הנו הזדמנות.

אם תאשים מישהו אחר,

לא יהיה סוף לאשמה.

 

לכן הנעלה

ממלא את התחייבויותיו

ומתקן טעויותיו.

הנעלה עושה את מה שהוא צריך לעשות

ואין תובע דבר מאחרים.

 

פרק 80

אם מדינה נמשלת בחוכמה,

תושביה יהיו מסופקים.

הם יהנו מעמל כפותיהם

ולא יבזבזו זמנם בלהמציא

מכונות חוסכות עבודה.

 

משום שהם אוהבים את ביתם

הם אינם מעונינים בלצאת

למסעות.

יכול להיות שיהיו מספר עגלות וסירות

אך הם לא ינועו לשום מקום.

יכול להיות שיהיה מאגר נשק,

אבל אף אחד לא יעשה בו שימוש.

אנשים ייהנו ממזונם,

יתענגו בחיק משפחתם,

יבלו את סופי השבוע בטיפוח חצרותיהם,

ייהנו ויהיו מאושרים מקרב שכניהם.

למרות שהמדינה השכנה היא כה קרובה

שהאנשים יכולים לשמוע את התרנגולים קוראים

ואת נביחת הכלבים,

הם יהיו מרוצים למות בשיבה טובה

מבלי לצאת ולראות זאת.

 

 

פרק 81

מילים נכונות אינן יפות.

מילים יפות אינן נכונות.

איש חכם אינו צריך להוכיח עמדתו.

האנשים שמוכיחים את עמדתם אינם חכמים.

 

לנעלה אין רכוש וחזקה,

ככל שהוא עושה למען האחרים,

כך הוא נהיה שמח יותר.

ככל שהוא נותן יותר לאחרים, כך הוא נעשה עשיר.

 

הטאו מזין על-ידי אי כפיה

על ידי אי שליטה, הנעלה מוביל.

1 thought on “Dao De Jing by lao tze – ספר הדרך והסגולה מאת לאו טצה

  1. פרק 25: 故道大,
    天大,
    “היקום הינו ענק.” – בסינית מדובר על “שמיים”
    地大,
    “כדור הארץ הינו ענק.” – בסינית נאמר “הארץ”, ללא איזכור כדור
    王亦大。
    “האדם הינו ענק.” – בסינית נאמר “המלך גם גדול”, לא דובר על האדם.
    域中有四大,
    而王居其一焉。
    “וגם המלך נמצא ביניהם” – המשפט הושמט מהתרגום.

    הבעיות נמצאות גם במקור – התרגום של אלון מאיר פאר.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s