תודעה

 stream_of_consciousness_by_etherealwinter

 טבע התודעה שלנו הוא התבטאות הרמונית ראויה ושלמה של טבע הנשמה הפועמת בנו.

היכרות עם טבע התודעה מרתקת ומסקרנת מאוד, באפשרותה לפתוח בפנינו דרך רבת עוצמה לריפוי, התמרה ויצירה של הטבה ובריאת מציאות חיינו וחיי האנשים עימם אנו בקשר.

תודעה היא כח עצום שניתן לנו ומצוי לרשותנו, המודעות להכוונה ולתנועה של התודעה והתרגול שלה בחיי היומיום מאפשרים לנו לקבל ולהשתמש בכלי העצום והמדהים הזה להתפתחות ולמידה מעמיקה ואינסופית.

התודעה, הקולטת ומשקפת בתוכה את המציאות וכן משדרת ובוראת אותה, היא בעלת עוצמה רבה ויכולת .

מיקוד המשפיעה יותר מכל על חוויית החיים שלנו.

אנו מתקיימים בו זמנית ברמות שונות של קיום, שהעיקריות מביניהן הן רמת הקיום הארצי ורמת הקיום הרוחני. בין רמות קיום אלו ישנן רמות ביניים שונות, ובתוכן ישנן תתי רמות קיום מעודנות יותר, כך שלמעשה מישורי הקיום השונים אינם נבדלים או מופרדים זה מזה באופן שרירותי, אלא מקיימים רצף הדרגתי של השתנות ביניהן.

אם כן, עצם הקיום שלנו מתפשט והולך עד לאינסוף, והמקום או הרמה אליה מכוונת התודעה משפיעים על חוויית הקיום או רמת הקיום דרכה אנו חווים את המציאות בכל רגע נתון.

ישנם מצבי תודעה שונים המוכרים לנו, כמו מצב התודעה כשהיא ערה באופן כללי, ומכוונת למישור הארצי, מצב תודעה גבוה, כמו ברגעי תקשור ומדיטציה, מצב תודעת חלום, ומצבי תודעה נוספים.

בתוך כל אחד ממצבי התודעה, התודעה מקיימת כאמור הן קליטה והן שידור של אנרגיה, אור ידע וחוויות. כך התודעה מממשת קליטה ויצירה של מציאות.

לתודעה קיום אנרגטי שנע בצורת גלים, כמו תנועת הפוטונים של האור. תנועת הגלים, מפסגה לשפל, מאפשרת קשר של התודעה עם מישורי קיום רוחניים וארציים לסירוגין באופן תמידי. אם מתבוננים על כך מנקודת המבט של מישור הקיום הארצי, ניתן לומר שהתודעה נמצאת ונעדרת או מכוונת למישור הקיום הארצי ונעדרת ממנו כאשר היא מכוונת למישורי קיום אחרים לסירוגין ובתדירות גבוהה באופן תמידי.

התמידיות והתדירות הגבוהה של שינויים תודעתיים אלו המתרחשים כל הזמן, כמו גם ההרגל במיקוד התודעה לקליטת מישור הקיום הארצי, מספקת לנו את האשלייה של רצף קליטה וחוויה של המישור הארצי בלבד או בעיקר בחיי היומיום. מצב זה מאפשר לנו תחושת רצף המשכיות וביטחון בחיים הארציים. הדבר דומה לסרטי הקולנוע של פעם, שהיו מורכבים מתמונות המשתנות בתדירות גבוהה, המייצרות אשלייה של רצף תנועתי של המצולם בסרט. כאשר תדירות ההתחלפות של התמונות הייתה איטית יותר, ניתן היה להבחין בחללים השחורים ברגעים של היעדר התמונה. העין האנושית מתעלמת מההפסקות או התמונות הריקות השחורות ונותנת עדיפות לקליטת התמונות של הסרט, תוך יצירת אשליה של רצף.

כך תודעתנו המכוונת למישור הארצי מתעלמת מההיעדרויות שלה ממנו, בהן היא שוהה במישור הרוחני, ונותנת עדיפות נרכשת ונלמדת מילדות לקליטת הרשמים והחוויות הקשורות למישור הקיום הארצי, לצורך יצירת אשליה של רצף בקליטת המציאות הארצית. ניתן להשוות זאת גם לאור שנראה בפרספקטיבה רחבה, כשמתבוננים בו מרחוק, מהבהב או מרצד, המבטא את התנועה הגלית של אנרגיית האור, כאשר הרגעים בהם אנו רואים את האור מייצגים את הרגעים בהם התודעה מכוונת למישור הקיום הארצי, והרגעים בהם האור כבה, או כשקרינתו נקטעת, מייצגים את מעברו של האור למישור קיום אחר.

במצבים אחרים אנו לומדים לכוון את התודעה שלנו לקליטת מישור הקיום הרוחני. לשם כך אנו מפנים את תשומת ליבנו מהמציאות הפיזית, או מתעלמים ממנה, מניחים את הרשמים הנובעים מהמציאות הפיזית בצד לזמן מה: על ידי עצימת עיניים בזמן מדיטציה, למשל, על ידי הפניית הקשב פנימה והסטתו מרעשים חיצוניים, על ידי הפחתת הגרייה החושית שבמגע, והנחת פנים כף היד, הרגיש למישוש ומגע כשהואר פונה כלפי מעלה ופתוח, או הרפיית הגוף לכדי מצב נינוח ורפוי שאיננו לוכד את תשומת ליבנו בכאב או באי נוחות. אנו מפנים בהדרגה את תשומת הלב למישורי קיום רוחניים יותר ויותר, על ידי העלאת רגישות הקליטה לאנרגיה שבגופנו ומסביב אליו, פתיחת הראייה הפנימית לאור ההילה, הנשמה שלנו ושל אחרים, לאור אינסוף האלוהי, פתיחת חישת הלב אל אהבה, חמלה, ריפוי, קבלה והכלה שנובעים ממישור הקיום הרוחני השופע ומלא ועולה על גדותיו מהם.

יחד עם זאת כמובן שקיומנו הרוחני נמשך גם כשאיננו מכוונים את תשומת הלב אליו, ולא רק זאת אלא שאנו בקשר תמידי עם קיומנו הרוחני, גם כשאיננו מודעים לכך.

מישור הקיום הרוחני הוא מקור בלתי אכזב לכוח הריפוי הגופני והנפשי שלנו, לנחמה, אמונה שמחת חיים, כוח רצון והמשכיות. הוא מקור הזנה אנרגטית תמידית. בזמנים בהם התודעה נחה ממיקודה הארצי ונעה אל תוך מיקוד במישורי תודעה אחרים, כמו בזמן תקשור, מדיטציה או חלום, אנו מקבלים הזנה אנרגטית משמעותית וחיונית. הזנה זו מתקיימת, תמידית וב”פעימות” קצרות בתדירות גבוהה, בכל רגע ורגע.

healing_energy490

בריאת מציאת:

כשאנו מבקשים ליצור מציאות אנו יכולים להיעזר בטבע הגלי של אנרגיית התודעה וביכולתנו למקד אותה באמצעות הכוונה וכוח הרצון שלנו.

תמונת החזון של המציאות שאנו רוצים ליצור מתקיימת במישור רוחני או אנרגטי ומפושט לפני התגשמותה במישור הארצי.

אנו יכולים להשתמש ביכולתנו לראות את התמונה המלאה של החזון שלנו, הראייה של מצב שאנו רוצים ליצור בחיינו, בעיני רוחנו, ולחזק או למלא בחיים ולהמחיש לעצמנו את תמונת החזון הזו.

לראות את זה קורה.

לראות את זה פועם.

לראות כיצד זה לובש צורה.

ניתן לעשות זאת כשאנו מדמיינים כיצד המצב הרצוי ייראה (לדוגמא מדמיינים כיצד ייראה בית שאנו רוצים לבנות או לקנות, מדמיינים אנשים שאנו רוצים לפגוש, מדמיינים את התרחיש כמו בסרט של התגשמות הרצון שלנו), או איך נרגיש כשמצב זה יתגשם (אנו מדמיינים וחשים או חווים בתוכנו את הרגשות והוויית הקיום שלנו כשההגשמה התרחשה).

 כשאנו משתמשים בראייה הפנימית לחזון שלנו אנו בעצם מחזקים, ממקדים ומכוונים אנרגיה רבה יותר לקיום הרוחני של המציאות שאנו מבקשים ליצור.

אנו יכולים לראות את המציאות הרצויה לנו ברגעים בהם אנו מכוונים את התודעה למישור הרוחני, כמו ברגעי מדיטציה או התעלות רוחנית פנימית או לפני השינה. כמו כן אנו יכולים להיזכר בכך באופן אקראי לעתים קרובות, ברגעים אקראיים במשך היומיום, וכך אנו מזינים את הקיום הרוחני של תמונת הגשמה זו ברגעי ההבהוב של התודעה אל תוך המישור הרוחני באופן יומיומי.

אנו יכולים לעשות שימוש בסמלים המתמצתים או מזכירים לנו באופן אינטואיטיבי את הרעיון הנרחב של ההגשמה, כולל רגשות, מראות ותחושות.

סמל הוא כלי זמין וישיר לשימוש תודעתי יומיומי.

במקביל או בהמשך לחיזוק האנרגיה של תמונת היצירה הרצויה לנו במישור הרוחני, אנו יכולים לפתוח ולסלול את דרכה למישור הקיום הארצי.

זרע התודעה ניטע באדמת המציאות הפיזית. זרע זה זקוק לגינה: מקום ומרחב בתוכו ניתן לטעת אותו.

לכן, כשאנו מתכוונים להגשים מציאות שקיימת באופן רעיוני, עלינו ליצור לה מרחב פיזי של זמן ומקום בחיינו.

למשל, אם ברצוננו להכיר בן זוג לחיים, עלינו לפנות לו זמן פנוי (לאזן את עיסוקינו כך שיישאר לנו זמן ואנרגיה פנויה ושלא נהיה עסוקים או עמוסים יתר על המידה), מרחב אישי ואינטימי (שיהיה לנו מקום בבית או מקומות אחרים בהם אנו נמצאים חלק מזמננו בהם ניתן להיפגש באופן אישי ואינטימי, לא נוכחותם של אנשים אחרים).

דוגמא אחרת: אם אנו רוצים ליצור לעצמנו פרנסה או עבודה רבה יותר עלינו לפנות לכך זמן, או להגדיר זמנים קבועים שבהם אנו עוסקים במציאת עבודה או מקדישים לכוונה ולפעולות הקשורות בכך, זמנים הפנויים מהתחייבויות ופעילויות שאינן קשורות לעבודה, וכן לפנות לכך מקום פיזי: כמו חדר עבודה בבית, קליניקה, או הימצאות במקומות עבודה בזמני ראיונות עבודה, או במרכזי כוח אדם.

הזרע אותו אנו נוטעים בגינת חיינו, זקוק גם לאדמה מזינה או לדשן. עלינו ליצור לרעיון ההגשמה תנאים וסביבה תומכים.

אלו הם גם תנאים פנימיים: התחברות לאמונה הפנימית באפשריות של ההגשמה אותה אנו מבקשים, אמונה והתחברות לטבעה המיטיב וליופי שבהגשמה שאנו רוצים ליצור, קיום דו שיח מרפא עם קולות פנימיים ,המתנגדים חוששים או מבקשים להימנע מההגשמה הזו. וכן ניתן להכשיר את התנאים והתמיכה החיצוניים

לשוחח ולהיות בקשר עם אנשים נוספים שמחזקים ומאמינים ותומכים בהגשמה זו, אם מבחינת אמונה ביכולת ההגשמה שלנו, בהיותנו ראויים ומסוגלים להגשים את החזון שלנו, והן מבחינת שותפות לחזון ויצירה משותפת, ברצונות או תמונות הגשמה שמיועדות להיות מפעל משותף עם אנשים נוספים. התמיכה של אנשים נוספים יכולה להיות רוחנית, חברית, או דרך שותפות בעשייה וחלוקת הפעולות שיש לנקוט, או דרך גיוס כספים ותמיכה כלכלית.

על מנת להשתרש בקרקע המציאות, עלינו לשלוח לרעיון ההגשמה שלנו שורשים וערוצי חיבור לחברה האנושית. אלו כוללים יצירת מצבים, הזדמנויות, מפגשים עם אנשים שיכולים להיות חלק מהגשמה זו (כמו בני זוג פוטנציאליים כשמדובר בחזון ליצירת זוגיות, מפגש עם קבוצות חברתיות מתאימות אם מדובר בחזון ליצירת חוג חברתי או קהילה רוחנית חדשה, מפגש עם לקוחות פוטנציאליים כשאנו מבקשים להרחיב את מעגל הלקוחות או היקף העבודה שלנו), שימוש בשיווק או פרסום כשאנו מבקשים להפיץ את רעיון ההגשמה ולהביאו לידיעת אנשים רבים יותר, והחצנה של רעיון ההגשמה הפנימי כלפי חוץ, בדרכים שונות של תקשורת אנושית.

כמו כן ניתן גם להנביט לזרע הרעיון נבט ראשון על ידי כך שאנו מתחילים ליזום פעילויות של הגשמה, גם אם ההגשמה עצמה עדיין לא מתקיימת בפועל, להתנהג ולהרגיש לפעול ולהתנהל מתוך הלך רוח של אמונה בהצלחתה של ההגשמה, בהיותנו ראויים לה, בכך שאנו מקבלים אותה לתוך זהותנו העצמית.

מי שרוצה למצוא אהבה יכול/ה להתנהג כאדם אהוב ומתוך אהבה והערכה עצמית, מי שרוצה ליצור שפע כלכלי ינהג/תנהג כאדם שיש לו שפע ובנדיבות ונתינה שופעת כלפי עצמו/ה ואחרים, מי שרוצה ליצור שלום בתוך הזוגיות, המשפחה או העם שלו ינהג/תנהג ביחס של כבוד, מתן מרחב, קבלה וחמלה כלפי עצמו/ה והזולת.

כאשר אנו יוצרים מקום וזמן, סביבה ותנאים תומכים, ערוצי חיבור למציאות ותחילה של פעולה מתוך החזון ולמענו, אנו יכולים לחזור ולהתחבר ולראות את האנרגיה של תמונת ההגשמה הרוחנית, ולפעול מתוך רוח זו האופפת אותה. מבחינה אנרגטית, אנו חוזרים ומתחברים לעתים קרובות, ב”פסגות” של גלי התודעה לאנרגיית ההגשמה שמצויה במישור הרוחני, וגולשים יחד עם הגל מטה למישור הפיזי תוך שאנו פותחים את המעבר לאנרגיה לרדת איתנו אל פני האדמה, משקפים ומשדרים את התמונה הרוחנית שתודעתנו קולטת במימד הרוחני אל תוך המימד הארצי, שוב ושוב, עד שהתמונה רוחנית מתגשמת בחומר.

etheric_flow_by_projectconsciousness-d5c93oz

התמודדות עם קשיים ומחסומים:

אחד המאפיינים של מצבים קשים החוסמים אותנו בחיים הוא הקיבעון וחוסר התנועה שבהם.

כל עוד מצבים של שפל אנרגטי או רגשות של כאב הם זמניים וחולפים, הם עשויים להשתנות במהרה ולהתפוגג, ומהווים חלק הרמוני מהעליות והמורדות הטבעיים בחיינו, עצב ושמחה, כאב ועונג.

אך רגש קשה ומכביד האוחז בנו בעיקשות כמו כעס, נקמנות, אובססיביות או חרדה, יכול להיות כמו קיר שאנו לא יכולים לעבור דרכו ומונע מאיתנו לנוע הלאה, להתקדם, לשנות מקום, לזרום עם החיים.

עימות קשה שחוזר על עצמו עם בן זוג, בן משפחה או חבר תוקע את האינטראקציה בינינו וחוסם את זרימת האהבה, הנתינה והקבלה, ואת התקשורת בינינו. המצב של התקיעות הוא היוצר דפוס שחוזר ונשנה, ועלול לגרום לייאוש, חוסר אונים כשאיננו יודעים כיצד לצאת מהמצב, כיצד להימנע מלחזור שוב על שגיאותינו מתוך תחושת חוסר ברירה.

[מצבי תקיעות מעין אלו מזמינים אותנו להיעזר בחסד הטבוע בתנועה התמידית של התודעה כדי להניע את התקיעות, לפרום את הקשר הסבוך ומשם להיפתח, לעבור דרך הקיר שחוסם אותנו מבלי להשקיע מאמץ רב בלנתץ אותו.

מצבי תקיעות אלו מתאפיינים מבחינה תודעתית במצב חסום וכבול של התודעה: אנו נגררים אל תוך דפוס תגובה מקובע, בין אם זו תגובה להשלכות או התנהגות של אדם אחר או תגובה לחוויות מסוימות בחיים.

מתוך מצב תודעה גבוה, ברגעי מדיטציה, תקשור או רגעי התעלות פנימית, המצב עשוי להיראות לנו אחרת, אנו עשויים לגלות חמלה וקבלה רבה יותר כלפי עצמנו וכלפי הזולת, להצליח לראות יתרונות גם בסיטואציות קשות, לראות את הדברים מפרספקטיבה רחבה יותר שמאפשרת לנו תובנות מעמיקות יותר, ובעיקר משחררת אותנו מהאומללות שבתגובה רגשית הסוגרת את ליבנו…

החמלה והקבלה שנובעות מהנשמה, ראשית לעצמנו ומתוך כך מתפשטות והולכות גם לזולתנו, ממיסות את הכאב, פותחות את הלב פורמות את הקשר שבבטן.

המועקה והחסימה הרגשית משתחררת באנחת רווחה, בבכי או בצחוק. זהו ריפוי בלתי נדלה, חסד אמיתי… והוא איננו חייב להיות מוגבל רק לרגעי מדיטציה או הרהור פנימי שבדיעבד.

הקשבה עדינה, מתוך מיומנות קליטה הולכת וגוברת עם התרגול והניסיון, יכולים לעורר את תשומת ליבנו לתנודות התודעה אפילו בתוך עיצומו של ריב או תגובה רגשית קשה. אנו יכולים להבחין בגליה המאירים של התודעה ולתת להם לשאת אותנו, כמו לצוף על גלי ים או עם הזרם של התודעה, ולאפשר לו לחבר אותנו למקורות ההזנה הרוחניים שלנו, כדי להכיל ולקבל גם בעיצומו של משבר או תגובה רגשית קשה או חסימה, את האור והריפוי לצד הקושי והמועקה, ולנוע ביניהם, לסירוגין, לחזור אל האור וממנו אל התקיעות או הקושי , שוב ושוב, עד שנוצרת תנועה, עד שאנו מרגישים שאנו עוברים דרך הקיר, רואים דרך ההגנות הרגשיות שלנו ושל זולתנו, רואים אל מעבר לאמירות קשות שאיננו מתכוונים אליהן, רואים את האור ואהבה גם בתוך רגעי השפל והקושי.

הקושי והכאב אינם חדלים להתקיים או נעלמים, לפחות לא מייד, אבל אנו יכולים להכיל אותם ואת האנרגיה והמסרים או התובנות הרוחניות בו זמנית, לראות את האלטרנטיבה, לא להזדהות לחלוטין רק עם הרגשות הקשים או דפוסי התגובה החוסמים. ובהדרגה אנו יכולים לבחור, בחירה חופשית יותר, באור, בפתיחת הלב, בהימנעות מתגובות הרסניות כלפי הזולת או כלפי עצמנו, ובבחירה בתגובות מרפאות של חמלה והכלה כלפי הסבל האנושי ואף כלפי התוקפנות הנובעת ממנו, ריפוי והתמרה שלהם, הן כשהם מופיעים בתוך עצמנו והן בתוך הזולת. אנו עשויים לגלות שהסבל וגרימת הסבל אינם אישיים, אלא מצבים שכולנו חווים, מצבים אנרגטיים שעוברים דרכנו, חסימות הקוטעות את זרימת האור הטבעי שלנו, עכירות או ענני גשם המסירים את השמש שתמיד זורחת בתוכנו. ולכן, אנו יכולים להפסיק להאשים או לדון לחובה את עצמנו ואת האחרים על כך שאנו חווים סבל, ועל תופעת הלוואי המצערת ולעתים הקשה למניעה של חוויית הסבל, והיא גרימת הסבל לאחרים. ריפוי הסבל והנעת התקיעות ופתיחת החסימה בעזרת החסד של תנועתה הדינאמית והחופשית של התודעה, היא דרך אמיתית ואפשרית לחלץ את עצמנו מן המיצרים האלה, ולהפסיק את מעגל או התפשטות הסבל בתוכנו לאחרים. מי שמשתחרר מן הסבל אינו גורם עוד סבל לזולתו.

healing

  ריפוי ומילוי של חסרים וחסכים באמצעות התודעה:

תנועתה הגלית של התודעה מתקיימת מבלי שנצטרך ליצור אותה או לגרום לה לנוע. היא איננה תלויה במודעותנו אליה או בכל דבר שהוא, אלא מהווה טבע וחסד מולד. התנועה של התודעה היא נצחית, ומצויה בהרמוניה עם הקיום הנצחי והנמצא בהשתנות והתפתחות מתמדת של הנשמה. אנו יכולים להישען ולהינשא ולנוח על גלי התודעה, מתוך הרפיה.

ההרפיה יכולה לסייע לנו לשמוט ולשחרר את ההגנות והכחשות שאנו לעתים מחזיקים כ”פקק” לבורות העמוקים של החסכים והחוסרים שבתוכנו. מתוך הרפיה, הכאב שעשוי להיות כרוך בהזדקקות, הפגיעות והרגישות שבחשיפה ובמודעות להזדקקות הפנימית העמוקה שלנו עשויים להיות קלים יותר להכלה. אם אנו כמהים לאהבה, ההרפייה התנועתית המערסלת על גבי גלי התודעה עשויה לסייע לנו לשחרר את המאמץ להיות חזקים בלעדיה והניסיון להוכיח שאיננו זקוקים או תלויים בקבלת אהבה באמת, אם אנו כמהים לתחושת ערך והכרה עצמית, הן פנימיים והן מהזולת, ההרפיה עשויה לשחרר את האשליה וההכחשה לפיה בעצם איננו זקוקים לכך כלל, שכבר יש לנו את זה והמון הוכחות לכך שזה ישנו החסרות את התחושה הפנימית האמיתית, או המאבק לשמור על ערך עצמי גבוה למרות זאת. הסרת ההגנה, ההכחשה או הפקק המכסה על בור ההזדקקות אכן הופכת אותנו באופן זמני לפגיעים וחלשים יותר, אך כשאנו מרפם בנוכחות הנשמה, נישאים בביטחה על גבי תנועת התודעה המנענעת אותנו בין הרגשות הארציים שמלווים את החוסר הזה לבין המקור הרוחני המכיל אותם באהבה ובחמלה ואף יכול למלא אותם… אנו מצויים במקום בטוח ומרפא.

לעתים בו זמנית להרפייה מההגנה וההכחשה, אנו עשויים להרגיש את ההתמלאות של הצורך הפנימי, מבחינה אנרגטית. אור הנשמה, אור הריפוי האלוהי יכול לשפוע מיד אל תוך המקומות החסרים ברגע שאנו פותחים בפניו את המעבר או הכניסה לתוכם. אנו עשויים לחוות ריפוי כזה באופן עוצמתי מתוך תרגול של תקשור מרפא עם נוכחות הנשמה או עם נוכחותה המרפאת של השכינה או אלוהים. להרגיש מוכלים ואהובים, עטופים בחמלה אינסופית, מוקפים בהקשבה והתבוננות, וידיעה פנימית שרואים אותנו ומבחינים בצרכים וההזדקקויות שלנו, כשההכחשות שלהן נושרות מאיתנו כעלי שלכת שאיבדו את אחיזתם, ואנו נושמים את ההזנה האנרגטית של הריפוי אל תוך עמוק המקומות הזקוקים לה בצימאון. אנו יכולים להיזכר בתחושת הריפוי הזו גם במשך היומיום, כשהרגשות או המצבים הקשורים לשרידי קיומו של המחסור או לדפוסי ההזדקקות עולים. אנו יכולים לעורר בתוכנו את התובנות, לחדש את הקשר עם המקור המרפא בהבזקים וב”פסגות” של תנועת התודעה הגלית המתקיימות בכל רגע ורגע, או להשתמש בסמלים של ההזדקקות והריפוי המשלים לה, המהווים דרך אינטואיטיבית זמינה ומהירה לעורר בתוך התודעה את התובנות המרפאות וההתמלאות האנרגטית הטמונה בהם.

אור ואהבה.
מרינה.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s